מה עומד מאחורי המונח Core Web Vitals ואיך הוא יכול לסייע בפרויקט קידום אתרים B2B?
תוכן עניינים
מי שעוסק בניהול פרויקטים של קידום אתרים בעולמות ה – B2B, מודע לחשיבות העצומה שיש להתאמת חווית המשתמש של הגולש באתר לעידן המודרני. שיפור זמני טעינה של עמודים שונים באתר, כיווץ תמונות, פריסה נכונה של עמודי האתר בתצוגת מכשירי מובייל, ועוד – כל אלו פרקטיקות מקובלות בכל פרויקט קידום אתרים.
בשנת 2021 צפויה גוגל, מי שמפעילה את מנוע החיפוש הגדול בעולם, לתת קשב הרבה יותר גדול לנושא החוויה המסופקת למשתמש בעת הגלישה באתר. במאמר הזה ננסה להתייחס לשלושה מושגים טכניים, שישפכו אור על הדרך שבה גוגל יכולה למדוד ביצועים של אתר אינטרנט.
מדוע CWV הוא חשוב לקידום אתרי B2B?
כגולשים אשר עושים שימוש תדיר במנוע החיפוש של גוגל, אנחנו נתקלים מעת לעת בעוד דרך חדשה שבה בוחרת גוגל להנגיש לנו מידע עבור שאילתא שביצענו. בשנים האחרונות התווספו עוד ועוד צורות הגשה של תוצאות החיפוש: החל מסיפורים מובילים, דרך תוצאות עשירות ומגוונות, דפי AMP, כרטיסיות מידע המנהלות תוכן על ישויות ועוד ועוד.
חיפושים שונים שמעידים על כוונת מסחר ורכישה, יכולים להוביל גולשים בתוצאות האפס, כלומר, עוד לפני התוצאה הראשונה במנוע החיפוש, לעולם שלם של מידע השוואתי מדויק, שנאסף ונארז מאתרים שונים הפועלים בנישה.
על מנת להיות מועמדת ראויה ולהיכלל בתוצאות מסוג זה, שתלכנה ותתרחבנה בתקופה הקרובה, חשוב יהיה שכל חברה תמקסם את חווית המשתמש המסופקת לגולשים באתר שלה, ובפרט תתייחס לשלושת האספקטים שנציג כאן.
שלושה אלמנטים שחשוב להכיר בעולם ה -CWV
חווית משתמש, בעיקר זו המסופקת למשתמשים במכשירי מובייל, היא מושג עמום למדי. ידוע שזמן טעינה הוא חלק מרכזי במדידה של אותה חווית משתמש, אולם זמן טעינה של איזה מן הרכיבים? האם קיימים מדדים נוספים על פני מדידת זמן לטעינת רכיבים שונים המוצגים על גבי המסך?
ננסה כעת להציג שלושה מדדים כאלו, שנכללים תחת המונח הכללי Core Web Vitals, ואשר מתייחסים באופן מפורט יותר כיצד גוגל מתייחסת לתחום הזה.
המושג Largest Contentful Paint
המושג הראשון מתייחס לאובייקט הגדול ביותר שנטען במכשיר מובייל כאשר גולשים לעמוד מסויים באתר. עמוד אינטרנט, יודע כל מי שעוסק בפרויקט קידום אתרים, מורכב מלא מעט רכיבים שונים: כותרות, טקסטים, תמונות, וידאו, תיבות אינפוט, טפסים, פקדים ועוד.
כאשר מתייחסים למושג LCP מתכוונים למעשה למדידת הזמן הדרוש לטעינת האובייקט הגדול ביותר שאמור להיות מוצג על המסך בעמוד הרלוונטי. אם מדובר בסרטון וידאו, ואם מדובר בתמונה איכותית – המדד הזה מתייחס למה שזמן הטעינה הדרוש עבורו הוא הגדול ביותר.
בעלי אתרים וחברות שמעוניינים להתאים את האתר שלהם למדד ה – LCP צריכים, למעשה, לשקול היטב האם התמונה האיכותית שכה רצו לשלב בעמוד האתר אכן שווה את הפגיעה במדד ה – LCP. האם הסרטון שצולם הוא מועמד ראוי להיות משולב בעמוד, למרות שמשך הזמן לטעינה שלו הוא גדול?
עם התפתחות האינטרנט המהיר בשנים האחרונות וההגעה שלו לכל מקום, למשתמשי הקצה אשר גולשים לאתרי אינטרנט יש פחות ופחות סבלנות לאתרים איטיים שמספקים חווית שימוש ירודה. גוגל מחשיבה אתרים אשר נטענים בפרק זמן כולל של מתחת ל – 2.5 שניות לאתרים המספקים חוויה טובה, ואילו אתרים אשר נטענים בפרק זמן של 6 שניות ומעלה, כאתרים המספקים חויית שימוש לא טובה למשתמש.
המושג First Input Delay
במבט ראשון, מדד ה FID יכול להראות דומה למדי למדד ה – LCP: שניהם מודדים את משך זמן טעינה של אובייקטים על גבי המסך. אלא שבעוד שמדד ה – LCP אותו הצגנו קודם מודד את הזמן הדרוש לטעינת האובייקט המשמעותי ביותר על המסך בעמוד הרלוונטי, מדד ה – FID מתייחס למשך הזמן שעובר עד לאפשרות של המשתמש לייצר אינטראקציה עם הדף.
למה הכוונה?
ובכן, כולנו מכירים את חווית השימוש בעת גלישה באתרים, במסגרתה אנחנו רואים אובייקטים שונים אשר נטענו למסך אך אין לנו את האפשרות המעשית לייצר איתם אינטראקציה. למשל, טופס שנטען למסך אך לא מאפשר הזנה של תכנים או בחירה מרשימות סגורות הכלולות בו. טקסט שנטען למסך אך לא מאפשר בחירה או העתקה שלו. וידאו שמוצג על גבי המסך אך ללא האפשרות להפעיל אותו.
מדד ה – FID מחדש בזה שהוא מודד לא רק כמה זמן דרוש היה לאובייקטים השונים להיות מוצגים על המסך, אלא גם בתוך כמה זמן הם הפכו זמינים למשתמש באמת.
המושג Cumulative Layout Shift
במקרה הטוב, לחצתם על קטע טקסט באתר שאינו מוביל לשום מקום, ואז תידרשו לגלול מחדש ולנסות לאתר את הקישור המבוקש. במקרה הפחות טוב, לחצתם על באנר שמוביל אתכם לעוד פרסומת הזויה שאין לכם שום רצון לצרוך את התוכן המוצג בה.
המושג CLS מתייחס למדד היציבות של הצגת האתר. ככל שהאתר שלכם יטען ויוצג למשתמש בצורה יציבה יותר ובלי תזוזות מיותרות כך ייטב.
יש לא מעט סיבות לתזוזות מיותרות כאלו של עמודי אינטרנט מיד לאחר טעינתם. בין היתר, שימוש בדפים עם תוכן דינמי שבנויים בצורה לא נכונה, ושימוש בתמונות שלא בוצעו עבורן הגדרות תיחום כנדרש.
כיצד נמדוד CWV באתר?
על מנת להבין היטב את מצב מדד ה – CWV שלנו באתר, עומדים לרשותנו מספר כלים, שיוכלו לספק לנו את האינדיקציות הנדרשות.
את שני מדדי ה – LCP וה – CLS – מדדים שאינם קשורים לאינפוט מן המשתמש, תוכלו למדוד בתנאי מעבדה באמצעות שורה של כלים: Chrome Devtools, LightHouse ו – WebpageTest.
לעומת זאת, את מדד ה – FID, אשר מערב גם את האינטראקציה של המשתמש כחלק מן המדידה, תוכלו לבדוק רק בתנאי אמת, שכן המדידה כוללת גם את הפעולה שמבצע המשתמש עצמו מול אובייקטים שונים המוצגים באתר.
כלים שיסייעו לכם במדידת FID באתר הם, בין היתר: Google Core Vital Report אשר נגיש לבעלי נכסים באמצעות כלי האינטראקציה עם גוגל Google Search Console, ההרחבה לכרום Chrome User Experience Report, כלי בדיקת המהירות PageSpeed Insights, וכן כלי שנמצא כעת בבטא בשם Firebase Performance Monitoring.
טיפ אחרון ליישום
עם כל הכבוד למדדים שונים, כלים, מושגים ומונחים מעולם ה – SEO, בסופו של יום, מטרתו של אתר האינטרנט שלכם היא לספק שירות איכותי לגולשים ולהפוך אותם ללקוחות משלמים.
חישבו על הלקוח ולא על גוגל כאשר אתם מיישמים שיפורים שונים בעולם חווית המשתמש. נסו בעצמכם את השירות שאתם מספקים ושאלו את עצמכם האם זמני הטעינה של העמודים השונים באתר, באמצעות מכשירים ניידים ונייחים, הם סבירים ביחס לסביבת התחרות. ומעל הכל, מה הסיכוי שבשל חווית המשתמש, הגולש יבחר לנטוש את האתר ולהמשיך לאתרי המתחרים?
